מָשָׁל לִמְנַגֵּן בִּכְלִי שִׁיר בְּקוֹל נָעִים, וְכָל הַשּׁוֹמְעִים רוֹקְדִים מֵחֲמַת הַנִּגּוּן, וּבָא חֵרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל, וְנִרְאוּ לוֹ הָרוֹקְדִים כִּמְשֻׁגָּעִים.

הפירוש

לפעמים אנשים סביבנו פועלים בתשוקה שנראית לנו תמוהה או חסרת היגיון. המשל החריף הזה מזכיר לנו שאם איננו שומעים את המוזיקה שמניעה מישהו, התנועות שלו ייראו לנו משונות. לפני שאתם שופטים התנהגות של עמית או חבר, עצרו ושאלו את עצמכם איזה צליל פנימי מנחה אותו. ההבנה שלכל אדם יש מנגינה שאינכם קולטים, תפתח בכם חמלה וסבלנות.